לאחר חשיפה טראומתית, אנשים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גם הפרעת כאב וגם הפרעת חרדה פוסט-טראומתית. תיאוריות ומחקרים מציעים קיומה של מערכת יחסים מורכבת והדדית בין תסמינים אלה. עם זאת הממצאים אינם עקביים והשיטות הנהוגות אינן תמיד מתאימות לבחינה של שימור הדדי.
עוד בעניין דומה
עיצוב מחקר Cross-lagged עשוי לספק תובנות יקרות ערך לתוך הקשרים זמניים אלו, אבל יש צורך בסקירה סיסטמתית על מנת לזהות ולהעריך תוצאות ממחקרי Cross-lagged על תסמיני כאב וחרדה פוסט טראומתיים ולהעריך את הראיות להדדיות אורכית ומשפיעים פוטנציאליים.
בוצע חיפוש סיסטמתי שהסתיים במציאת שבעה מחקרים שהיו באיכות מקובלת וסיכון בינוני להטיות, על ידי שימוש בצ'ק-ליסט של עוקבת המחקר מ-Scottish Intercollegiate Guidelines Network. יתרה מזאת, סינתזה של מסלולים משמעותיים במודלים cross-lagged הראו חוסר עקביות של דפוסי אינטראקציה דו-כיוונית וחד-כיוונית בין תסמיני כאב וחרדה פוסט טראומתיים לאורך זמן, ולכן אינם תומכים באופן חד משמעי במסגרת התיאורטית של שימור הדדי.
בנוסף, סינתזת הראיות הציעה כי תסמיני עוררות יתר וחודרניות עשויים להיות בעלי חשיבות מיוחדת בקשר זה, בעוד שעלו ראיות לא חד משמעיות של קטסטרופיזציה כגורם מתווך.
לסיכום, ממצאי מחקר זה מציעים כי את קיומה של מערכת יחסית משמרת ומסובכת, ולא בהכרח הדדית, בין תסמיני כאב וחרדה פוסט טראומתיים. עם זאת, שונות גדולה בממצאים ובמתודולוגיה סיבכה את סינתזת הנתונים, ומקדמת פענוח זהיר ומעלה את הסבירות כי מחקרים נוספים באיכות גבוהה ישנו את המסקנות.
מקור:
ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות